מנהל מערכתמידות חללי הדירה, נקבעו בתקנות הבניה במטרה אחת עליונה ונעלה, קבלן בניין ומהנדס בניה לא יוכלו לקבוע על דעת עצמם ושיקול דעתם את גודל חללי הדירה, בתנאי שהם נוגדים את התקנות וזאת על מנת למנוע יצירת חללים לא שימושיים ולא הגיוניים. במידה וקבלן בכל זאת יצור חדר שנוגד את התקנות הוא צפוי להתבע על ירידת הערך שנגרמה כתוצאה מליקוי הבניה.
המידות נקבעו על פי מידות מינימום, כאשר לכל חדר בעל ייעוד שונה בדירה ישנה הגבלה מינימלית לשטח המרחב (מ"ר) ולמרחק בין הקירות היוצרים את המפתח של החדר מדלת הכניסה.
מהות ההגדרה של שטח במטר רבוע והשימוש הנוסף במידות אורך (מ"א) נקבע על מנת למנוע מצבים בהם השטח הרבוע של החלל יעמוד בתקנת השטח ואילו המרחק בין הקירות יהיה לא הגיוני.
ניקח לדוגמא חדר שירותים אשר התקנה קובעת שגודלו המינימלי יהיה 1.10 מ"ר, זאת אומרת שחדר השירותים יכול להיות באורך 1 מטר וברוחב 1.10 מטר.
אך מה קורה אילו היו בונים את בית השימוש ברוחב 50 ס"מ ואת אורכו 2.20 מטר? זה עדיין היה עומד בתקנה כי שטחו של בית שימוש יהיה 1.10 מטר, אך רוחב של 50 ס"מ, אבסורדי ונוגד כל הגיון.
לשם כך הומצאו מידות האורך, כאשר קבוע בתקנות שבית שימוש בדירת מגורים יהיה באורך 0.8 מטר מינימום זאת אומרת שהמידה המינימלית (אורך או רוחב) תהיה 80 ס"מ ואילו המידה השנייה שתשלים את המינימום של השטח (במ"ר) תהיה 1.375 מטר, כך שיושג מינימום של 1.10 מ"ר המהווה את המינימום המותר בתקנות הבניה לבית שימוש.
הדוגמא המובאת מעלה היא כמובן אך ורק על בית שימוש, שהוא החלל האצמעי הקטן ביותר מבחינת תקנות הבניה, זאת אומרת
שבית השימוש הוא החלל שעל פי התקנות ניתן לבנות בשטח המינימלי על פי תקנות הבניה.
ישנו חלל נוסף בדירה אשר הוא קטן יותר מבית שימוש אך הוא אינו חדר עצמאי והוא המקלחון, כאשר השטח המינימלי המורשה למקלחון בן ימינו הוא 65 סמ"ר, אין זה אומר שמותר לבנות את חדר הרחצה בגדלים אלה, אלא שהמקלחון בלבד יכול להיות בגודל מינימלי זה.
מידת האורך המינימלי של המקלחון היא 70 ס"מ מידת אורך ובניה פחות מהמידה הזאת נחשבת ליקוי בניה.
ההבדל בין חדר אמבטיה לחדר רחצה במידות על פי תקנות הבניה, מתחיל ראשית בהגדרה של שני המושגים.
"חדר אמבטיה" הוא חדר המכיל אמבטיה ולא מקלחון, כמובן ידוע שאמבטיה תופסת שטח גדול יותר ממקלחון לרוחבה וכמובן לאורכה.
"חדר רחצה" הוא חדר שבו יש מקלחון(לא אמבטיה) ואסלה, ולכן הוא מוגדר כחדר רחצה ולא כחדר אמבטיה.
מכיוון שהאמבטיה מנצלת שטח גדול בהרבה ממקלחון, התקנות קובעות כי חדר אמבטיה חייב להיות יותר גדול מחדר רחצה גם בשטחו (מ"ר) וגם במידות האורך בין קירות החדר.
חדר רחצה חייב להיות בגודל מינימלי של 180 סמ"ר ובמרחק בין הקירות חייב להיות מינימום 90 ס"מ.
חדר אמבטיה חייב להיות בגודל מינימלי של 250 סמ"ר, המרחק המינימלי המותר עפ"י התקנות בין קירות החדר חייב להיות 145 ס"מ.
ניתן להבין כי מהותו ותכולתו של כל חדר נלקחה בחשבון בתקנות הבניה, כאשר נקבעו הגדלים המינימליים המותרים לבניה של כל אחד מהחדרים, במידה ומדובר בחדר אמבטיה המכיל בתוכו אסלה, יש להוסיף לגודל המותר בתקנה גם את גודלו של חדר השירותים ולבצע את החישוב מחדש.
מידה נוספת הנלקחת בחשבון בתקנות הבניה היא כמובן מידת הגובה של החללים השונים, כאשר מדובר בבית שימוש, חדר אמבטיה, חדרי ארונות או פרוזדורים הנמצאים בפנים הדירה, הגובה המינימלי אשר קובעת התקנה הוא 205 ס"מ גובה, כמובן שמידות השטח נשארות תואמות עבור כל חלל וחלל בנפרד ואינן מושפעות ממידת הגובה.
ניתן לחלק את מידות הגובה בצורה חותכת לשתי קבוצות עיקריות, האחת חללים בהם יושבי הבית לא שוהים הרבה זמן (חדרי שירותים, חדרי ארונות, עליות גג וכד') והקבוצה השניה מנגד היא החדרים בהם שוהים יושבי הבית רוב הזמן (חדר שינה, ממ"דים או חדרי עבודה).
הגובה המינימלי לקבוצה הראשונה כפי שנאמר קודם, הוא 205 ס"מ מינימום, לעומת זאת הקבוצה השניה, בה נמצאים החללים שבהם שוהים דיירי הבית מרבית מהזמן ועליהם להיות מרווחים יותר, להם הוגדר גובה מינימלי של 250 ס"מ (מהרצפה עד לתקרה).